רורשאך

עבודות "סלף רפרנס" הנוצרות מצילום העורך ומשבש דימוי.  

העבודות שבאתר זה נוצרו בטכניקה מעורבת, ומוצגות כתצלומים. השלב האחרון בתהליך הוא פעולת הצילום, וחומר הגלם , האובייקט המצולם הוא ציור או רישום.  

המצלמה שמגבילה את מבט המתבוננים לאיזור מסויים מתוך הדימוי הראשוני , ושולטת על אופן ההתנוננות בו - היא האחראית על המניפולציות שמשבשות את המקור.  

הרצון אינו לייצג דימוי נכון , דימוי אמת , כפי שנתפס בעדשת המצלמה:  אלא רצון  להבניית סצנה מלאכותית שנוצרה מ"התכה" או  "הכלאה" בין שני המדיומים : הרישום / ציור  "ובן זוגו" - הצילום.  פעולת הצילום  הינה למעשה מבט  מקרי ואקראי  לכאורה.  מבט היכול לעורר אסוציאציות שכנראה לא היו עולות בהתבוננות בדימוי  המקורי. 

כדי להשאיר מקום נרחב לפרשנות המתבוננים בדימוי הסופי שנוצר, לא ניתנו להם שמות מילוליים, הם ממוספרים בלבד . ומכאן  "רורשאך".

העבודות עוסקות בשאלות על המרווח שבין כוונה לתוצאה , ועל המרחב של הבנה וזכרון.

תהליך יצירת העבודה מורכב משני שלבים : , רישום / ציור  קונבנציונלי ,  שבהמשך הוא מוצב במצבים משתנים, ובשלב זה נכנסת לפעולה המצלמה.  פעולת הצילום יוצרת דימוי  "חדש",  אקראי במידה ,  המשבש באופן משמעותי את המקור.  הדימוי שנוצר אחרי פעולת הצילום, אינו מטופל בשום צורה נוספת לאחר מכן.

הרישום או הציור בנויים על "מצע טעון",   מצע שאינו נייטרלי אלא נושא עימו נראטיב שיכול להשפיע על תוצאת הרישום. המצע  הינו, לעיתים קרובות,  מודעות פירסום או דפי עיתון ופעמים אחרות הוא תצלומים מקוריים של נילי ,שגם הם עצמם, לעיתים, תצלומי דימויים מוקדמים יותר . בהסתכלות מדוקדקת ניתן לגלות  שמתחת לפני השטח מושתלים אלמנטים זרים.  אלו הם דימויי "הרדי מייד" שבאו עם ועל מצע העבודה.

הדימוי הסופי, התצלום,  מודפס בפורמט הגדול בהרבה מהמקור. הגדלה זו חושפת את יסודות תהליך העבודה הידנית:  לחץ העט החורץ וקורע את הנייר, משיחות העפרון מפורקות לנקודות גרפיט, סיבי הנייר, וכדומה.   הפרטים הנגלים לעין הופכים את המצלמה ל"זכוכית מגדלת" המקרבת לעין  אלמנטים שלא נראים בהתבוננות רגילה .  ובה בעת משמשת המצלמה גם כמחסום בפני התבוננות ישירה ברישום המקורי - מרחיקה, ולא מאפשרת מבט עצמאי.  

הערה : כל העבודות המוצגות באתר זה נוצרו לאחר יולי 2012.
     

נילי פטיש - גרה ועובדת בירושלים. נשואה ואם.